להושיט יד לדוד קוניו

אחרי 738 ימים בגיהנום, דוד קוניו רוצה לחזור לחיים.

הדבר הראשון שעשיתי, אחרי שנתיים בשבי, זה לבקש סליחה שלא הגנתי על המשפחה שלי. 

שלום לכולם, כאן דוד וממש מוזר לי לכתוב כאן.
וכן, אני מודה שיש רגעים בחיים שלא ניתן לתאר אותם במילים.
במשך תקופה של שנתיים בשבי שנראתה כמו נצח, התמודדתי עם הלא נודע,
איך אני יכול לתאר את ההשלכות של ההפחדות שהפחידו אותי כששמרו עליי בשבי?
הרי כל מה שאספר זה לא באמת קרוב למה שחוויתי באמת.
התנאים ששרדתי במשך שנתיים הם לא אנושיים, ההשפלות והיחס שדאגו תמיד לתת לי להרגיש חקוקים לי בלב.
הדבר היחיד שהחזיק אותי בחיים בתוך המנהרות, היה המחשבה על שרון, אמה ויולי – המשפחה שלי, שכל כך חלמתי לפגוש, לדעת שהם בחיים.
כשנחטפנו מניר עוז, הופרדנו. דמיינו לכם איך זה מרגיש לי כאבא להיפרד מאהבת חיי ומבנותיי שהם כל עולמי.
שרון והבנות שוחררו לפניי, ושוב הופרדנו.
הרגשתי שלקחו לי חצי מהלב.
פרידה שאולי בתקופת השואה ראינו כאלה.
אני נשארתי שם, בחוסר ודאות מוחלט, דואג להן יותר מאשר לעצמי.
אבל ניצחתי. ניצחנו. בדיוק כמו שאומרים שאהבה תמיד מנצחת.
חזרתי, הגוף חלש, אבל הלב מתפוצץ מאהבה.

אני כל כך שמח מהגאווה הלאומית ומהערצה לעם שלי.
אני כל כך מודה לכם, לכולכם. שלא ויתרתם עליי.

ולא עזבתם אותי אפילו לא לרגע.
כשחזרתי פגשתי את גיסתי, דניאל, שנחטפה יחד עם הבת שלה.
ולחשתי לה בקול חנוק את הדבר שישב לי על הלב כל הזמן הזה:

"אני מבקש סליחה שיצאתי מהממ״ד ולא הצלחתי להגן עליכם."
היום אני יכול לומר, חזרתי הביתה, לאשתי ולילדות.

אני שמח ומודה על זה.
אבל הלב עדיין מתמודד עם אותם רגעים שלא יוצאים לי מהראש.
הלב נמצא עם החברים שלי שכבר לא איתנו ועם הכאב שמשפחות שלמות נרצחו ושלקחו להם הכל.
המחבלים שרפו את הבית שלנו עד היסוד. המקום שבו הבנות שלי למדו ללכת, המטבח, החדרים, הכל איננו.
אמה ויולי, שהיו בנות 3 כשנחטפנו, הן היום בנות 5.
היום אני רק רוצה להעניק להן את הביטחון שנלקח מאיתנו.
אני רוצה להעניק להן את החיים שחלמתי עליהם בקיבוץ, חופש, בית, מקום בטוח שלא צריך לפחד בו.
אמנם אנו משפחה שלמה בפוסט טראומה שצריכה להשתקם, אבל אנחנו ביחד וזה יותר חזק מהכל.
אני פונה אליכם בבקשה לקחת חלק במסע שלנו לחזור לחיים.
העזרה שלכם תסייע לנו בשיקום הארוך, תסייע לנו ליצור עתיד חדש ותיתן לנו תקווה לימים טובים יותר.
הלוואי שהייתה לי דרך להודות לכל אחד ואחת מכם,
הופקרנו. ואתם עם ישראל גרמתם לי להרגיש שאתם כאן איתי, שאנחנו לא לבד. ועל כך אני אומר לכולכם – תודה!

לחצו כאן לתרומה

כתובת: עמותת להושיט יד, מרכז רימון ,שמעון בן שטח 10 ת.ד. 80 אלעד.

לכל שאלה ובירורים ניתן ליצור קשר עם משרדי עמותת להושיט יד בטלפון מהארץ ומחול: 03-9090882

מייל: info@l-yad.org.

בקרו באתר העמותה: WWW.L-YAD.ORG

מספר עמותה: 580457232

משלוח צ׳ק: עמותת להושיט יד עבור דוד קוניו, מרכז רימון, ת.ד.80 אלעד.

העברה בנקאית: עבור דוד קוניו בנק הפועלים סניף 772 חשבון 499314

לאחר ביצוע העברה על מנת לקבל קבלה לחצו כאן

IBAN: IL960127720000000499314

Swift Code (BIC): POALILIT

Account Name (English): LEHOSHIT YAD