מצילים את אליס מהסרטן

אני רק בת 15 וחולה בסרטן.

הפחד שלי שהסרטן ינצח אותי.

קוראים לי אליס, בת 15 וגרה בבת-ים,

אני לא יודעת איך מבקשים מאנשים זרים לעזור לי להישאר בחיים.

כל יום שעובר מפחיד אותי שהסרטן עוד יותר התפשט לי בגוף וכבר יהיה מאוחר.
ניסיתי כמה פעמים לכתוב את מה שאני מרגישה ולא יודעת איך לכתוב את זה.
גם אם אני אכתוב שאני מפחדת למות, זה לא באמת יסביר את ההרגשה.
החלום שלי הוא להמשיך לחיות, זה נשמע כמו משפט שאף ילדה בת 15 לא אמורה בכלל לכתוב.
עד לפני כמה חודשים החיים שלי היו אחרים לגמרי.
הריקוד היה המקום שלי. המקום שבו לא הייתי צריכה לחשוב יותר מדי,

רק לשים מוזיקה ולרקוד.
הייתי תלמידה טובה, הייתי כל הזמן עם חברות, יוצאת, צוחקת, מתעצבנת על דברים קטנים, חוזרת הביתה ומספרת הכול לאחותי הגדולה ניקול.
הכל התחיל כשלא הרגשתי טוב, ב־26 בדצמבר 2025 ישבתי עם ההורים שלי ושמעתי מהרופא שאני חולה בלוקמיה מסוג  AML
אני זוכרת את המילים שלא יוצאות לי מהראש ואת הבכי של אמא שלי.
אבא שלי הצליח לעצור את הדמעות לרגע בכדי לתת לי כח, ואז הוא פתח את הדלת ויצא..
הצעקות של הבכי שלו הספיקו בשבילי בכדי להבין את המצב.

הרגע הזה יישאר איתי לכל החיים.
מאותו יום נכנסנו לתוך חיים אחרים. כימותרפיה. בדיקות. אשפוזים.
ימים שאין לי כוח לקום מהמיטה.
ותקופה שלמה שאני פוחדת להסתכל על עצמי במראה.
כולם אמרו לי שזה רק שיער. אבל כשאת בת 15 ואת רואה אותו נושר,
זה ממש לא "רק שיער". זה קורע לב. משיער ארוך ויפה להיות עם קרחת…
ניסיתי להיות חזקה. בעיקר בשביל אמא ואבא. ואחותי.
אחר כך אמרו שאני צריכה השתלת מח עצם.
ניקול נמצאה מתאימה. אני לא יודעת איך להסביר מה ניקול בשבילי.
לפני ההשתלה שאלתי אותה:
"ניקול, את חושבת שאני עוד אחזור לרקוד?"
היא הסתכלה עליי ואמרה לי:
"ברור. אני מבטיחה לך!" והאמנתי לה.
נכנסתי להשתלה עם המחשבה הזאת.
שעוד קצת. עוד טיפול אחד. עוד תקופה קשה. ואז אני אחזור.
אחזור לחדר שלי. לחברות שלי. אחזור לרקוד.
אבל אחר כך הבנו שזה לא נגמר.
הרופאים הסבירו לנו שאני צריכה טיפול תרופתי חדשני שמתאים למחלה שלי.
בגלל שהמחלה הזאת מאוד נדירה אצל ילדים,

התרופה לא נמצאת בסל הבריאות.
יש לילות שאני לא מצליחה להירדם.

איך יכול להיות שכסף יפריד ביני לבין החיים שלי. 
אני לא רוצה שניקול תישאר עם ההבטחה הזאת שהיא נתנה לי ולא תוכל לקיים אותה.
ואני לא רוצה למות.
אני בת 15. יש לי עוד כל כך הרבה דברים שלא הספקתי.
אז אני מבקשת מכם עכשיו את הדבר שהכי קשה לי לבקש.
תעזרו למשפחה שלי להשיג בשבילי את הטיפול.
אני יודעת שלא כל אחד יכול לתת הרבה.
אבל אם הרבה אנשים יעזרו לי קצת, אולי נצליח להגיע לסכום הזה.
ואם אתם לא יכולים לתרום, בבקשה תשתפו את הפוסט שלי.
תשלחו אותו למישהו שאתם מכירים.
בבקשה, תעזרו לי לחיות.

תרמו  עכשיו

 כתובת: עמותת להושיט יד, מרכז רימון ,שמעון בן שטח 10 ת.ד. 80 אלעד.

לכל שאלה ובירורים ניתן ליצור קשר עם משרדי עמותת להושיט יד בטלפון מהארץ ומחול: 03-9090882

מייל: info@l-yad.org.

בקרו באתר העמותה: WWW.L-YAD.ORG

מספר עמותה: 580457232

משלוח צ׳ק: עמותת להושיט יד עבור אליס, מרכז רימון, ת.ד.80 אלעד.

העברה בנקאית: להושיט יד עבור אליס, בנק הפועלים סניף 772 חשבון  501270

לאחר ביצוע העברה, למשלוח קבלה. נא לחץ כאן  

העברה בנקאית מחו״ל: 

IBAN: IL520127720000000501270

NAME: LEHOSHIT YAD

SWIFT: POALILIT