מצילים את מאור מהסרטן

 קוראים לי ליאת עובד. אני נשואה לדודי, אמא לשלושה ילדים מחולון.
לפני ארבע שנים,

כשמאור הבן הגיבור שלי היה בן 10,

ילד שמח, רגיש, ילד של בית,
הוא התחיל להתלונן על כאבי בטן חזקים.

והרגשתי שמשהו לא בסדר.
הגענו למיון ושם מיהרו לשלוח אותנו לבדיקות בשניידר.

חשבתי לעצמי עוד קצת וחוזרים הביתה.
עדיין ניסיתי להרגיע את עצמי. אמרתי לעצמי שאולי אני סתם נלחצת.

אחרי ימים של בדיקות,

ביקשו שאכנס לחדר של הרופא,

ומסביבי רופאים ועובדות סוציאליות.
הם עוד לא אמרו כלום, אבל המבט שלהם כבר אמר לי הכל.

ואז הרופא אמר את המשפט

שלא ייצא לי לעולם מהראש :
למאור יש סרטן מסוג נוירובלסטומה.

ישבתי שם ולא הבנתי איך זה קשור אליי, חשבתי שאני בחלום רע.
הבן שלי? מאור שלי?

הילד שרק לא מזמן חגג יום הולדת 10?
מאותו היום החיים והבית שלנו השתנו.

הבית שהיה מלא רעש של ילדים, צחוקים, ארוחות, שיעורי בית ושגרה של משפחה,

הפך לבית שקט כמעט ללא מילים

ובכל יום מחפשים כוחות.
מאור התחיל טיפולים, בדיקות, אשפוזים

וכאבים שילד בן 10 לא אמור להכיר.
ואני הייתי לידו, מנסה לחייך,

מנסה להחזיק את כולם,

ובפנים רק שואלת את עצמי,
איך לוקחים לילד את הכאב? ומתפללת לסיים את הסיוט הזה.

אחרי שנתיים קשות,

הגיע הרגע שכל כך חלמנו עליו.

הבדיקות הראו שיש נסיגה מלאה.
מאור ניצח את הסרטן!

מאור התחיל לחייך שוב. השיער גדל.
הצבע חזר לו לפנים.

התחלנו להרגיש שחזרנו לחיים.
התחלנו לדבר על טיולים, על בילויים,

על דברים פשוטים.
רצינו להחזיר למאור ולמשפחה קצת ממה שהמחלה לקחה לנו.
אבל מסתבר שרק חשבנו שהסיוט נגמר.

לפני שישה חודשים,

במסגרת בדיקות מעקב

הסתבר שהסרטן חזר והפעם לריאות
אני לא יודעת איך אמא אמורה לשמוע שוב את המילה סרטן ולא להישבר.
הכול חזר בבת אחת.
אחרי חודשים של טיפולים,

הרופאים הודיעו לנו

שהגידול במצב מוחלש והמליצו לנו,
לטוס דחוף לרומא לטיפול

שהוא הסיכוי היחיד

שעשוי להציל את חייו.

הם עדכנו אותנו,

שעכשיו זה חלון זמן שאסור לפספס,
הסיכוי שעוד יכול להציל אותו

הוא טיפול ב CAR-T
ואז הגיע המשפט שהכי מפחיד אותי:
"כל יום שעובר יכול להיות מאוחר מדי."

לאחר בירור העלויות של הטיפולים, האשפוזים, הטיסות וכל מה שמסביב,

מסתבר שבכדי לקבל את הטיפולים

אנחנו צריכים מיליוני שקלים.
אין לנו דרך להביא סכום כזה לבד.

התחושה של חוסר האונים היא לא נתפסת.

"אמא, את מבטיחה לי שהפעם אנצח את הסרטן?"

זו השאלה שמאור שאל אותי אחרי שהבין שהסרטן חזר. רציתי לענות לו מיד.
לומר לו שאין מה לדאוג. אבל באותו הרגע לא הצלחתי לדבר.
רק חיבקתי אותו חזק,

כדי שלא יראה שאני מתפרקת ולא מצליחה לעצור את הדמעות.

אני כותבת את זה

ושמה את הבושה בצד.

לא היה לי פשוט לבקש עזרה.
בחיים לא חשבתי שאבקש משהו בכדי להציל את הילד שלי.
אבל כשזה הילד שלך, אין באמת בושה.

יש רק פחד.

ויש רק דבר אחד בראש:
לעשות הכול כדי שהוא יחיה.
בבקשה אל תישארו אדישים.
כל יום שעובר יכול להיות מאוחר.

תרמו ושתפו

---

 כתובת: עמותת להושיט יד, מרכז רימון ,שמעון בן שטח 10 ת.ד. 80 אלעד.

לכל שאלה ובירורים ניתן ליצור קשר עם משרדי עמותת להושיט יד בטלפון מהארץ ומחול: 03-9090882

מייל: info@l-yad.org.

בקרו באתר העמותה: WWW.L-YAD.ORG

מספר עמותה: 580457232

משלוח צ׳ק: עמותת להושיט יד עבור מאור, מרכז רימון, ת.ד.80 אלעד.

העברה בנקאית: להושיט יד עבור מאור, בנק הפועלים סניף 772 חשבון: 500665

לאחר ביצוע העברה, למשלוח קבלה. נא לחץ כאן  

העברה בנקאית מחו״ל: 

IBAN: IL91-0127-7200-0000-0500-665

NAME: LEHOSHIT YAD

SWIFT: POALILIT

---

הבהרה:

הקמפיין מיועד למימון כל ההוצאות שלא משולמות על ידי ביטוח רפואי. הטיפול הינו טיפול נסיוני וחדשני אינו כלול בסל התרופות. כל התרומות לטובת המסע להצלת חייו של מאור לרבות הוצאות הטיסה לטיפולים, סיוע כלכלי, תרופות, נסיעות, אשפוזים, שכירות, ו/או כל צורך אחר שיתעורר במסגרת המסע להצלת חייו.

הקמפיין מתנהל בשקיפות מלאה, וכל התרומות מנוהלות תחת פיקוח וליווי מקצועי, במידה ונותרו כספים בסוף הטיפולים, יתרת התרומות יעברו לטובת ילדים חולים אחרים.